איך נקבע דירוג ה-IRB

מבוסס על הסבר באתר ה-IRB.

הפוסט הזה עוסק בדרך בה נקבע המיקום של מדינה בדירוג העולמי, את הדירוג המלא ניתן לראות כאן. הפוסט מהווה גם קצת אתנחתא לפוסטים על משחקי גביע העולם לקראת המפגש של ישראל אוסטריה שיתקיים בשבוע הבא.

שיטת הניקוד של ה-IRB מבוססת על משחק סכום אפס – כלומר נקודות שמתווספות לצד אחד נגרעות מהצד השני. כמות הנקודות שעוברות בין הקבוצות, הנקודות המוחלפות, נקבעת על-פי תוצאת המשחק, החוזק היחסי של כל קבוצה, ההפרש בו הסתיים המשחק ויתרון הבייתיות.

הניקוד המוחלף מוכפל בגמר משחקי גביע העולם כדי להכיר בחשיבות המעמד. פרט ליוצא דופן זה, עבור כל שאר המשחקים הבינלאומיים מחושבים הניקוד מחושב באופן זהה כדי להתחשב בתמהילים השונים של משחקי ידידות ומשחקים תחרותיים שמשוחקים מסביב לעולם.

הניקוד של כל מדינה מדורגת הוא לרוב בין 0 ל-100. הניקוד של הנבחרות בחלק העליון של הדירוג העולמי הוא לרוב מעל 90  (נכון ל-11/9/11 רק לניו זילנד יש מעל 90 נקודות – 90.55, לאוסטרליה המדורגת שניה יש 88.84 נקודות).

איך זה קורה תכלס'?

לצורך הדוגמא נחשב את הניקוד לקראת המשחק הבא של נבחרת ישראל מול אוסטריה ב-22 באוקטובר.

שלב 1 – בדיקת הניקוד לפני המשחק – נכון לתאריך כתיבת הפוסט (11/9/11)

לישראל יש 40.05 נקודות ולאוסטריה יש 37.76.

שלב 2 – חישוב יתרון הבייתיות: מוסיפים 3 נקודות לניקוד המדינה המארחת.

כיוון שלאוסטריה יש יתרון בייתיות הניקוד המשוקלל של אוסטריה יהיה 40.76.

שלב 3 – חישוב פער הדירוג: ההפרש בניקוד בין שני הצדדים (לאחר הוספת 3 הנקודות)

פער הדירוג – 40.76-40.05=0.71

שלב 4 – דירוג הליבה – מבוסס על תוצאות המשחק ופער הדירוג.

שלב 5 – הוספת המשקלות

–          אם צד אחד ניצח בהפרש גדול מ-15 מכפילים את דירוג הליבה ב-1.5.

–          אם המשחק הוא גמר גביע העולם מכפילים את הדירוג שהתקבל.

אז מה יכול לקרות בין ישראל לאוסטריה?

במקרה שישראל תנצח היא תתקדם למקום ה-61 בעולם בין גיאנה לסין ובמקרה הגרוע, ישראל תפסיד ביותר מ-15 הפרש, היא תרד למקום ה-74 בין קולומביה לסנט וינסנט והגרנדינים (פרס למי שידע שמדינה כזאת קיימת).

מחשבון ניקוד IRB

עוד שאלות ותשובות בנושא

ש: האם ניתן לחזות מראש מה תהייה ההשפעה של משחק מסוים על הדירוג?

ת: כן. לכל משחק יכולות להיות רק 5 תוצאות אפשריות שיכולות להשפיע על הניקוד – צד אחד מנצח בהפרש גדול מ-15 נקודות, צד אחד מנצח בהפרש של עד 15 נקודות או תיקו. בכל מקרה ניתן לחשב את כמות הנקודות שכל צד ירוויח / יפסיד.

ש: האם השיטה הזו מפיק דירוג מדויק ואמין?

ת: השיטה פותחו על-ידי מספר חוקרים שנעזרו במסד נתונים גדול מאד של משחקים בינלאומיים החל מ-1871. כל המשקולות במערכת נגזרו מאנליזה מפורטת של תוצאות המשחקים.

אמינות המערכת נמדדת במספר דרכים אובייטיביות כולל "דיוק הניבוי". אם לאורך זמן השיטה מנבא בצורה טובה איזה צד ינצח אז ניתן להגיד שהשיטה מייצג דירוג מדויק ואמין של חוזק הנבחרות ומגיבה היטב לשינויים ביכולות.

[ת"ר: זוהי שאלה מעניינת איך מגדירים דירוג דירוג אמין ומדויק ולגבי ניבוי כמדד לוינטל כתב לא מזמן על הנצחון של סטוסר על וילייאמס ש"ספורט הוא נהדר ובלתי צפוי לפעמים". למתעניינים ראו את שיטת דירוג הליגות והנבחרות של פיפ"א או את ההצעה של מנחם לס לניקוד בקרב 10]

ש: איך מחשבים את יתרון הבייתיות?

ת: כאשר מחשבים את יתרון הבייתיות, מוסיפים לצד הבייתי 3 נקודות לניקוד הנוכחי שלו. מצד אחד שיטה זו מקטינה את מספר הנקודות שהצד הבייתי זוכה בהם במידה והוא מנצח ומגדילה את מספר הנקודות שהוא מפסיד במידה שהם מפסידים. שיטה זו אמורה לבטל את היתרון של משחק ביתי.

ש: עד כמה משפיע הפרש הנצחון?

ת:ה החוקרים מצאו שההפרש בו נגמרו המשחקים חשוב פחות מזהות הצד המנצח. הכוונה היא שאם קבוצה מנצחת קבוצה חלשה הרבה יותר בהפרש של 60 או 100 נקודות זה לא מאד משנה ולא נותן ניבוי טוב במיוחד לביצוע עתידי.

עם זאת, מהמחקר עולה שאפשר להפריד בין "נצחונות קלים" ל"נצחונות קשים" ואז כן יש השפעה על הניבוי. לפיכך הפרש של יותר מ-15 נחשב ל"נצחון קל" והפרש קטן מ-15 נחשב "לנצחון קשה" והניקוד נקבע בהתאם.

ש: האם צד יכול להרוויח מהפסד צמוד לקבוצה חזקה בהרבה?

ת: לא. בשיטה זו לא ניתן לזכות בנקודות בעבור הפסד או להפסיד נקודות בעבור ניצחון. מה שעומד מאחורי תפיסה זו היא שאם המשחק הצמוד הוא באמת אינדיקציה לשיפור אמיתי של אחת הקבוצות זה היה בא לידי ביטוי גם בתוצאות.

ש:איך נבחרות חדשות נכנסות לדירוג?

ת: חברות חדשות ב-IRB מתחילות עם ניקוד של 40 וניקודם נחשב לזמני עד שהם משחקות עשרה משחקים. הדירוג נקבע על-פי התצואות וזה אפשרי לעלות מלמטה למעלה ולהפך תוך 20 משחקים. נכון לתאריך כתיבת הפוסט (11/9/11) הניקוד של 20 מדינות (מקום 72-93) נמוך מ-40, לישראל כאמור יש 40.05 נקודות.

ש: האם התקופות בשנה משפיעות על הדירוג, למשל דירוג המדינות לאחר טורניר 6 האומות?

ת: לא. כיון שמדובר במשחק סכום אפס אין יתרון לשחק יותר משחקים. בשיטה זו למדינה יש ניקוד מסוים שנשמר עד המשחק הבא. על-אף שבדרך-כלל אחרי משחקים יש תחלופה של נקודות בין מדינות, תוצאות צפויות במיוחדות גורמות לשינויים מינורים בלבד וייתכן שהם לא ישנו כלל את הדירוג של הצדדים.

ש: עד כמה תוצאות העבר משפיעות על הדירוג?

ת: השיטה מתוכננת על מנת לייצר תמונה מדויקת של היכולות הנוכחית של הנבחרות בהתבסס על התוצאות שלהן. חשיבות תוצאות העבר תרד כאשר הנבחרת תשחק משחקים נוספים.

ש: כיצד מתמודדת השיטה עם תוצאות מוזרות?

ת: מרווח הדירוג שכל צד יכול לזוז בעקבות משחק בודד הוא מוגבל על-מנת למנוע תגובת יתר של המערכת.

ש: מה קורה עם נבחרת לא משחקת לאורך זמן?

ת: במקרה זה הנבחרת נחשבת לרדומה ומוצאת מהדירוג. עם זאת, כאשר הנבחרת תשוב לזירה הבינלאומית היא תזכה בניקוד הישן שלה.

ש: מה קורה כאשר מדינות מתפצלות או מתמזגות?

ת: כאשר מדינות מתמזגות, המדינה החדשה יורשת את הניקוד הגבוהה מבין המדינות המתמזגות. כאשר מדינות מתפצלות, המדינה החדשה תירש את הניקוד של המדינה האם.