הפורום ללימודי מגדר נשים באוניברסיטת תל-אביב עם NCJW קיים במהלך השנה האחרונה סדרה של 6 מפגשים בנושא עיצוב מדיניות פמינסטית לזכרן של צילי בוקסר ויעל שביט ז"ל.
המפגש האחרון בסדרה יתקיים ביום שישי שבוע הבא (27.5.11) ויעסוק בנשים בספורט. על-פי ההזמנה המפגש יתייחס לשיח הפמיניסטי על נשים וספורט בארץ. מדוע חשוב לעודד ספורט נשי? מהם האתגרים של שחקניות ומאמנות בספורט תחרותי? אילו זירות ספורטיביות כדאי לקדם?
את הפאנל תנחה טלי גלוזמן – רכזת הפורום ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל-אביב.
דוברות:
- רחל אוסטרוביץ – יו"ר עמותת ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים ויו"ר קבוצת הנשים בכדורסל של רמת השרון.
- עלינא ברנשטיין – בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
- מורן ברק – מנהלת מקצועית פרויקט אתנה.
- שלומית ניר טור – מנהלת המחלקה לספורט נשים ועממי, משרד התרבות והספורט.
חוץ מזה שזה נשמע מאד מעניין וההזמנה יפהפיה לטעמי זאת הזדמנות לעלות נושא אחר על הפרק – חשש ביטול טריאתלון נשים. בצמידות מפתיעה – בשבת שלאחר מכן (28.5.11) יתקיים טריאתלון נשים על-שם תמר דבוסקין, טריאתלטית שנהרגה בתאונת פגע וברח ב-1996.
לאחרונה העלתה המשטרה את עלות סגירת הגבישים עבור הטריאתלון ב-400% דבר המאיים על קיום התחרות. תופעת ניפוח עלויות האבטחה וסגירת הכבישים עבור תחרויות ספורט צוברת תאוצה ורק לאחרונה מרוץ אופניים ברמת הגולן ועוד כמה אירועים ספורטיביים מתוכננים עומדים בספק. כמובן שיש לקחת בחשבון את העלויות הראליות של המשטרה בסגירת הכבישים ואבטחת האירוע ויכול להיות שבעבר זה היה מתומכר לא נכון אך עם זאת יש לי ההרגשה שהיד קלה על ההדק כשמדובר באירועי ספורט שהם לא מיינסטרים ונתפסים לכאורה או לא לכאורה (כל אחד בהתאם לתפיסת עולמו) כמותרות.
לטריאתלון הנשים, כאירוע ספורט עממי, יש רובד נוסף והסיסמא המלווה אותו – "כל אחת מנצחת" ממצה אותו היטב. בטריאתלון נשים בנוסף למקצה הספרינט יש גם מקצה עממי שהוא מקוצר יותר ומאפשר לנשים שזוהי הפעם הראשונה שלהן בטריאתלון לקחת בו חלק, לסיים בכבוד ולהיות חוויה מעצימה לנשים באשר הן. בנוסף החוויה של תחרות בחברה נשית בלבד היא שונה ויוצרת קרקע מזמינה לעוד נשים, להשתתף, לעודד ולגלות עוד יכולות וחוזקות שלהן ושל הסביבה. בקיצור שני אירועים שמעניין לקחת בהם חלק פעיל או בעידוד גם עבור עתיד הספורט העממי בארץ וגם עבור ספורט הנשים.
בלוגבי 