אחותו של לוזון

אחותו של שייקספיר היא ביטוי שטבעה וירג'יניה וולף בספר "חדר משלך" כאשר ניסתה לדמיין מה היה קורה לו הייתה לשייקספיר אחות עם כישורים ויכולות כמו שלו. וולף הסיקה כי גם לו הייתה לו אחות שניחנה באותם כישורים כמוהו קרוב לוודאי שהיא הייתה נותרת בבית, לא נשלחת לבית-ספר, לא הייתה ניתנת לה האפשרות ללמוד לוגיקה או להגות בהורצאיוס או וירגיל. וכנראה שעיקר עיסקה היתה להטליא גרביים או להכין ארוחת צהריים. בקיצור, היא לא הייתה מגיעה רחוק גם לו היו לה הקישורים הדרושים.

אתמול, נבחרה ישראל לאחר את אליפות אירופה 2013 לנבחרות הצעירות – 7 נבחרות נוער (+ ישראל שעולה אוטומטית לטורניר) עתידות להגיע לכאן ולשחק בארבע איצטדיונים שאושרו לשם כך – נתניה ופתח תקווה (שעתידים להבנות) וכן טדי ובלומפילד. זה נחמד, כל הכבוד ללוזון שהצליח להסתחבק עם פלטיני.

השאלה היא, איפה אחותו של לוזון שתציע ותקדם את אירוח אליפות אירופה ברוגבי נשים. זה יכול להיות גם אח, בן דוד או סבתא, הכל הולך. בשביל זה צריך להכיר בקפיצת המדרגה שטורניר כזה יכול לעשות מבחינת חשיפה לענף, גיוס שחקנים ושחקניות חדשות, גיוס ספונסרים וכו'. אחרי שראיתי באילו מתקנים התארחה נבחרת ישראל שבעיות נשים בבלגיה ובבוסניה, קשה לי להאמין שלא ניתן להעמיד מתקנים או פתרונות דומים גם בישראל.

באליפות אירופה (בדרג שישראל משחקת בו) משחקות כ-16 קבוצות (גמיש משנה לשנה), אזי כולל שופטים אפשר להגיע ל-230 איש. השיכון שלהם בבתי מלון ואכסניות הוא כנראה הצרה הקטנה – יש מספיק אכסניות, בתי שדה ומלונות באיזור תל-אביב נתניה. גם המתקנים זה לא מסובך מדי – באליפות בבוסניה השתמשו במגרש אחד ובמגרשי חימום מסביב, בבלגיה אולי השתמשו בשני מגרשים. בוינגייט יש מגרש רוגבי אחד תקין שאפשר לקיים בו משחקים ועוד כמה מגרשים מסביב שאפשר להתחמם ולהתארגן בהם. מה שחסר זה חדרי  הלבשה ל-16 נבחרות. בהפסקה בשבעיות ממילא לא יורדים לחדרי ההלבשה אלא נשארים על הספסל, לכן אפשר שחדרי ההלבשה יהיו במרחק 3 דקות הליכה מהמגרש. והרי זה פלא יש מספר בניינים של וינגייט הקרובים עד כדי 3 דקות הליכה מהמגרש. עם מעט רצון טוב אפשר להכשיר אותם לנושא. הנקודה כמובן היא רצון, רצון טוב.

עוד מילה לגבי הבחירה בוינגייט. המגרש בוינגייט הוא אכן המשובח ביותר שיצא לי לשחק עליו בארץ אבל הוא בוינגייט. כלומר הוא סגור במתחם לא ציבורי, שלא נחשף לעיניי כל, סוג של מגדל שן ספורטיבי. הייתי שמחה הרבה יותר אם היה מגרש נורמלי שנמצא במקום נגיש יותר וחשוף יותר (אחד הדברים המשמחים בשבילי הוא לשחק במגרש בספורטק בתל-אביב ואנשים שעברו שם במקרה עוצרים להסתכל ושואלים מה זה ונשארים לצפות). ושוב פתרונות יצירתיים ורצון הם התשובה – אני בטוחה שזה לא כל-כך מסובך לבנות פוסטים בטדי, בשכונות התקווה, באצטדיון בכפר-סבא או אפילו בגבעת רם אם רק רוצים.

שיר לשבת –